צפנייה מסכם אירועי ערב

כי בכל זאת, מדובר בפטיש הכי מביך סלאש אוברייטד בתולדות הפורמט.

01. אפשר כבר לסכם שסופי היא הדיירת הכי נהדרת בכל הזמנים? למרות התרגיל המסריח שעשתה לסער, סופי הייתה טלוויזיה טובה. כלומר, טלוויזיית פלזמה טובה. סופי הייתה הצופה הממוצע שהגיע בטעות לנווה אילן ועשה היסטוריה. היא לא הייתה הכוכבת, היא הייתה האנטי-כוכב. סוג של דודי מליץ אבל בלי הסקס עם מאיה בוסקילה. אפילו ראיון ההדחה שלה היה היסטרי. אז למה היא עפה במקום ה-8? אה, בגלל ההפקה. זה תמיד בגלל ההפקה.

02. אבל הפעם ההפקה באמת אשמה. כי סופי לא התאימה למודל הכוכב אותו רצו לבנות. לא, הכוכב לא יכול להיות ורבלי ורהוט. כמה שבועות אחרי ואני עדיין לא מעכל שהביקור של סופי בארגנטינה לא הפך לקרקס גדול במשדרים המרכזיים. כי סופי היא לא ג'קי. וסופי היא לא קותי. סופי לא טמבלית. ולכו תמנפו מישהי לא טמבלית לסמסים. זו הייתה הנפילה הגדולה של סופי. לא "שאננות" כפי שהגדיר אותה ארז טל כי אם עריכה לא הוגנת. להתראות סופי, את מלכה.

03. נשיקה על הלחי. זה כל מה שערן נתן לסער אחרי 80 ימים. נשיקה על הלחי. את הבחורה שדומה לאיילה רשף הוא צירפת. לסער הוא נשק בלחי. לעזאזל איתו. אחרי הטאמבלר המפואר שתחזקתי, סרן מתפרקים בחיבוק אפלטוני. בקליפ הפרידה לא היה אפילו מגע. הכחשה. כאילו כלום לא קרה והברומאנס הנהדר הזה היה קיים בראשי הקודח בלבד. ערן הודח ואפילו לא לקח איתו את דגל ישראל. אין לדעת כיצד יעבור את הלילה. אולי יחצה את הגבול ויטבח באנשים שנותרו בחיים בחומס.

04. הרי פרופורציות אין לערן. כפי שהסולחה המביכה בינו ובין קותי העידה ותעיד בבית דין של מעלה. נדמה כי שניהם באמת מאמינים שמטאפורת הקוף השפיעה על העונה. אין להם מושג שמדובר באחת המריבות המשעממות בתולדות האנושות. למעשה, אפילו הספל הכשר של ברי סימון השפיע יותר על העונה. אבל ערן התנצל בפני קותי על כך שקרא לו "קוף". ואז קרא לו "קוף" שלוש פעמים נוספות. אם יש דבר אחד שוישונסקי למד בצה"ל/שב"כ/מוסד/אוניברסיטת בן גוריון זה שתמיד חשוב לוודא הריגה.

05. זה לא היה העלבון היחידי שקותי ספג הערב. במסגרת הביקור בבתים של הפיינל 3 המתמודדים (אגב, לא מדובר בגאדג'ט חדש של בזק נכון? בטח רותי מנהלת הבמה מחוברת לאיזו אוזניה והולכת לאן שאומרים לה), זכינו לראות את משפחתו של קותי ביחד עם הדיירים שפרגנו. אביבית קבעה שאביו של קותי נראה בוכרי ויאנה טענה שאביחי יותר חתיך מקותי.

06. לא שאצל המשפחה של יאנה המצב היה יותר טוב אם כי הופתעתי לגלות שכל אחיה הקטנים לא חגורים בחגורות נפץ. אתם יודעים, כי יאנה מוסלמית. אני חייב להודות שהצפייה בסצנות האלה מעט הביכה אותי כי לא ידעתי מי אלה אריק, עמית ו/או אביחי. הרגשתי קצת תלוש מהעלילה. שמחתי לגלות שאביחי השלים עם אביו אבל כלל לא ידעתי שהם רבו. אולי זה רק אני. ואולי זו עבודת העריכה המחורבנת.

 

ציור שהחתולים שלי הכינו בעקבות צפייה בעונה

07. דווקא הביקור בבית משפחתו של תמיר היה נהדר. הזכיר לי סצנת שבעה טיפוסית. כל מיני אנשים שעובדים בעבודות מטורפות במרכז מגיעים לפריפריה ויושבים סביב שולחן בזמן שקרובי המשפחה מדפדפים באלבום התמונות ונזכרים כמה מצחיק וכמה מיוחד היה בן המשפחה שנהרג.

08. ואיזה חמוד היה תמיר כשאמר שהוא בכלל לא רואה את עצמו מגיע לשני המקומות האחרונים. בכלל לא מיצינו את חוסר הביטחון שלו לפני שבעה שבועות בערך. איך קופרמן וזק ייצרו מתח בשבועיים שנותרו? אין אפילו טעם במתח. תנו לתמיר את הניצחון. מקסימום קותי יאשים את הכדורים. או את אביחי. ואנחנו הרי יודעים שאביחי אשם במריבה עם אבא.

09. רגע הקבלה של הערב: סער והחברים מתבאסים לראות שמרד ההפתעות המתחלפות שלהם נכשל. סער פועה: "לקחנו סיכון. נדפקנו". צבי פורטל זעק בביתו באותו הרגע: "כמו באוסלו!".

10. ועכשיו צריכים לסמס עוד קצת כדי לדחוף את סער לגמר. יש לנו הזדמנות נהדרת. רק צריך להיפטר משרי. يأتي على زميل الفلسطينيين، ونحن في حاجة إلى كل الرسائل القصيرة!.

מקור: צפנייה