קחו בן אדם אלמוני, שאין לו כישרונות מיוחדים או יכולות יוצאות מן הכלל, ותעשו ממנו כוכב לכמה שבועות. מכיוון שהבן אדם בינוני אין סיבה שהוא ימשיך להיות מפורסם אחרי התוכנית. ואם הוא קצת שברירי מבחינה פסיכולוגית יכול להיגרם נזק רב
לאחר הסערה של תוכנית הריאליטי "האח הגדול", מפיקי התוכניות השונות מבטיחים שהמתמודדים בתוכניות מלווים בצוות פסיכולוגי מקצועי. זה טוב שיש ליווי במהלך התוכנית, אבל מה קורה אחרי? כל הבעיות קרו לאחר שהסתיימו התוכניות.
קחו בן אדם אלמוני, שאין לו כישרונות מיוחדים או יכולות יוצאות מן הכלל, ותעשו ממנו כוכב לכמה שבועות. הוא כוכב-אבל כוכב לכת. מכיוון שהבן אדם בינוני אין סיבה שהוא ימשיך להיות מפורסם אחרי תום התוכנית. ואם הוא קצת שברירי מבחינה פסיכולוגית יכול להגרם נזקים רבים.
לקראת העונה החדשה של כוכב נולד
מספר פסיכולוג שזכור לו המקרה של מישה (השם אומר משהו למישהו? מישה? גרישה? ) שהגיע שני אחרי יהודה סעדו בכוכב נולד 3 (אם אני לא טועה) והוא חווה קושי משמעותי, גם תחת התחושה שההפקה לא מחזירה לו טלפונים.
תקראו את השמות הבאים ותאמרו לי מה המשותף לכל השמות הללו: עדי כהן, מיכאל קירקילן, מאיה רוטמן, רפאל מירילא, שלומי בראל, חן אהרוני, אדיר אוחיון, לי בירן, כרמל אקמן, אוהד שרגאי, דיאנה גולבי, ישראל בר און.
למי שמתקשה תרשו לי לעזור. כל השמות האלו הגיעו לשלב הגמר בתחרות כוכב נולד על תשעת עונותיה. מה הם עושים היום? איך הם משתלבים בתעשיית המוזיקה שכוללת בערך חצי מהמדינה הקטנה שלנו?
אם בכל תוכנית ישנם כעשרים מתמודדים, זה נותן לנו עד כה, בעשר שנות התוכנית, כמעט מאתיים מתמודדים שהופיעו לנו על
המסך כל שבוע. מה קורה איתם היום? איפה הם?
התוכנית מגיעה לערים ומקומות שונים כדי לאתר זמרים. לנו זה נראה כסיפור סינדרלה בהתגלמותו. אדם הולך ברחוב ומגלים אותו ככישרון. אם בודקים היטב, מגלים שגם אלו שמגיעים לאודישן, הם אנשים מקושרים שהגיעו לשם בזכות ראש העיר או מישהו מההפקה שביקש מהם להגיע.
למרות, שבניגוד לתוכניות האח הגדול שאני מסרב כעיקרון לצפות בהם, בתוכניות כמו בית ספר למוזיקה וכוכב נולד, יש לי עוד קצת עניין להיות מעודכן בכישרון שעומד לתחרות. אבל כשאני רואה בפרומואים, את התורים הארוכים לאודישנים, ליבי נחמץ על אלו שלא יתקבלו. מה הם יעשו משם?
ומה אומרים על זה מוזיקאים?
הינה מה שאומרים אומנים גדולים על תחרות כוכב נולד. הזמרת חוה אלברשטיין שצוטטה במוסף מעריב: "זה נגד כל החינוך שלי והגישה שלי למקצוע ולאמנות ולכול. זה משחקים, זה מין תיאטרון בובות כזה, שבו כל מיני כוחות עליונים מושכים בחוטים, ואנשים מתנהלים לפי האופן שבו מושכים אותם. אותי זה די מדכדך."
גם יהורם גאון תקף את התוכנית בכנס "תמוז" למוזיקה ישראלית בו זכה בפרס למפעל חיים כשבנאום התודה שלו אמר: "פרס זה ניתן לא רק לי, אלא לדור שלם - דור ללא כוכבים נולדים, ללא פלייליסט, וללא יחצ"נים, אלא לאנשים שרכשו את ההוקרה והפרסום בעבודה קשה".
זה אותו יהורם גאון שהוא שחקן, זמר פייטן ואמן לעילא ולעילא. זה אותו יהורם גאון שהופיע כשופט בתחרות שירה. כנראה שגם הוא נאלץ ליישר קו עם הרייטינג.
שמישהו יאמר לכוכבים שהתהילה נגמרת באותה מהירות שאנחנו מעבירים לערוץ אחר בטלוויזיה. לא שזה ישפיע על המתמודדים החדשים. הם ימשיכו להידחף בתור לתחרות. בכל זאת רובינו אם לא כולנו, היינו מוכנים למכור את נשמותינו לדקת פרסום אחת.
בהצלחה למתמודדים.
קחו בן אדם אלמוני, שאין לו כישרונות מיוחדים או יכולות יוצאות מן הכלל, ותעשו ממנו כוכב לכמה שבועות. הוא כוכב-אבל כוכב לכת. מכיוון שהבן אדם בינוני אין סיבה שהוא ימשיך להיות מפורסם אחרי תום התוכנית. ואם הוא קצת שברירי מבחינה פסיכולוגית יכול להגרם נזקים רבים.
לקראת העונה החדשה של כוכב נולד
מספר פסיכולוג שזכור לו המקרה של מישה (השם אומר משהו למישהו? מישה? גרישה? ) שהגיע שני אחרי יהודה סעדו בכוכב נולד 3 (אם אני לא טועה) והוא חווה קושי משמעותי, גם תחת התחושה שההפקה לא מחזירה לו טלפונים.
תקראו את השמות הבאים ותאמרו לי מה המשותף לכל השמות הללו: עדי כהן, מיכאל קירקילן, מאיה רוטמן, רפאל מירילא, שלומי בראל, חן אהרוני, אדיר אוחיון, לי בירן, כרמל אקמן, אוהד שרגאי, דיאנה גולבי, ישראל בר און.
למי שמתקשה תרשו לי לעזור. כל השמות האלו הגיעו לשלב הגמר בתחרות כוכב נולד על תשעת עונותיה. מה הם עושים היום? איך הם משתלבים בתעשיית המוזיקה שכוללת בערך חצי מהמדינה הקטנה שלנו?
אם בכל תוכנית ישנם כעשרים מתמודדים, זה נותן לנו עד כה, בעשר שנות התוכנית, כמעט מאתיים מתמודדים שהופיעו לנו על
המסך כל שבוע. מה קורה איתם היום? איפה הם?
התוכנית מגיעה לערים ומקומות שונים כדי לאתר זמרים. לנו זה נראה כסיפור סינדרלה בהתגלמותו. אדם הולך ברחוב ומגלים אותו ככישרון. אם בודקים היטב, מגלים שגם אלו שמגיעים לאודישן, הם אנשים מקושרים שהגיעו לשם בזכות ראש העיר או מישהו מההפקה שביקש מהם להגיע.
למרות, שבניגוד לתוכניות האח הגדול שאני מסרב כעיקרון לצפות בהם, בתוכניות כמו בית ספר למוזיקה וכוכב נולד, יש לי עוד קצת עניין להיות מעודכן בכישרון שעומד לתחרות. אבל כשאני רואה בפרומואים, את התורים הארוכים לאודישנים, ליבי נחמץ על אלו שלא יתקבלו. מה הם יעשו משם?
ומה אומרים על זה מוזיקאים?
הינה מה שאומרים אומנים גדולים על תחרות כוכב נולד. הזמרת חוה אלברשטיין שצוטטה במוסף מעריב: "זה נגד כל החינוך שלי והגישה שלי למקצוע ולאמנות ולכול. זה משחקים, זה מין תיאטרון בובות כזה, שבו כל מיני כוחות עליונים מושכים בחוטים, ואנשים מתנהלים לפי האופן שבו מושכים אותם. אותי זה די מדכדך."
גם יהורם גאון תקף את התוכנית בכנס "תמוז" למוזיקה ישראלית בו זכה בפרס למפעל חיים כשבנאום התודה שלו אמר: "פרס זה ניתן לא רק לי, אלא לדור שלם - דור ללא כוכבים נולדים, ללא פלייליסט, וללא יחצ"נים, אלא לאנשים שרכשו את ההוקרה והפרסום בעבודה קשה".
זה אותו יהורם גאון שהוא שחקן, זמר פייטן ואמן לעילא ולעילא. זה אותו יהורם גאון שהופיע כשופט בתחרות שירה. כנראה שגם הוא נאלץ ליישר קו עם הרייטינג.
שמישהו יאמר לכוכבים שהתהילה נגמרת באותה מהירות שאנחנו מעבירים לערוץ אחר בטלוויזיה. לא שזה ישפיע על המתמודדים החדשים. הם ימשיכו להידחף בתור לתחרות. בכל זאת רובינו אם לא כולנו, היינו מוכנים למכור את נשמותינו לדקת פרסום אחת.
בהצלחה למתמודדים.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה